יום ראשון, 20 באוקטובר 2019

צעד מיותר לאנושות



זו כותרת הכתבה שפרסם דני בר-און במוסף עיתון ׳הארץ׳ של השבוע.
ועל מה יצא קצפו?

על נעלי טרום הליכה..שיצרו עבור פעוטות. עוד וצר מיותר בתכלית להבנתו של הכותב.
׳כף רגלו של תינוק אינה גירסה מיניאטורית של הכף של הוריו: היא עטופה
בשכבה עבה של שומן, שאחראי לגזרה הצ׳אבית הידועה שלה,
ובפנים יש עצמות שטרם התגרמו ונמצאות עדיין בלב הסחוס.

רק בגיל חמש בערך כף הרגל של הילד מתחילה להידמות  לכף רגל של מבוגר.
ד״ר דניאל וייגל, מנהל היחידה לאורתופדיה במרכז שניידר לרפואת ילדים,
סבור שלנעל אין השפעה על התפתחות כף הרגל..
ומפיו:
׳המושג ׳נעל אורתופדית׳ הוא שיווקי, אין לו שום משמעות.
נעל טובה היא נעל נוחה, כלומר קלה רכה וגמישה,
וזה נכון למבוגרים כמו לפעוטות....
נעל היא כמו סוודר - אם צריך משתמשים, ואם לא אז לא.. 

ד״ר אורי לבל מנהל היחידה לאורתופדיה בשערי צדק, שעבד בעבר בהודו
 ציין שמחקרים ידועים שנערכו שם, מצאו שכפות רגליהם של ילדים יחפים נראו בריאות יותר
מאלה של לדים שנעלו סנדלים או כפכפים. 
הערה שלי: הכפכפים הם מאמץ מיותר ועודף לכף רגל שמערערת את הצעד האנושי.
במרחב שבו רב הבטון כף הרגל מתהלת אחרת צין.

(הציטוטים מתוך מוסף הארץ,18.10.19, עמוד 58)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה