מה נעלו יעקב ובניו על פי צייר ספרדי בן המאה ה17

ציורים גדולי ממדים מעטרים בימים אלה את קירות החלל שהוקצה
לתערוכה בנושא יעקב ובניו במוזיאון ישראל. הצייר הספרדי סורברן בן המאה ה17
צייר את בניו של יעקב, הדמות התנכית.
עיני נדדו אל רגליהם והסנדל שצויר בצבעי שמן הסתמן כמיוחד.
האם היו אלה באמת הסנדלים שנעלו אלפי שנים קודם זמננו
או שצוירו מתוך השערה שכך הם עוצבו?

מעניין לבחון את סגנון הנעל-סנדל הזו ברמת התפקוד:
היא מספקת עיטוף הדוק וגמיש לאזור מרכז כף הרגל והקשר שלו לעקב.
הבהונות חופשיות לתנועה ביניהן (כלומר בין כל בוהן לבוהן) וביניהן לבין הקרקע.


מענין להשוות זאת לכפכף הכלכך פופולרי -
זה מציע נקודת אחיזה אחת בין ה׳נעל׳ לרגל
נקודה אחת בין הבהונות.
וכך - הרגל עסוקה בלהחזיק את הכפכף ולא יוצרת קשר של השענות על הקרקע.

קיץ חם ו....מה אם לא כפכפים?

הקיץ מציב לנו אתגר..וחום..וזיעה
ומרבית הבריות מוצאות את עצמן מבקשות משהו שלא יסגור את כף הרגל
ויהיה קל להסרה.
הכפכף עונה על התנאים הללו...


 אולם נעילת כפכפים יכולה להשפיע על הגב.
כף הרגל על כל העצמות המפרקים ורקמות החיבור עושות מאמץ לאחוז בכפכף
במקום לחוש דריכה תנועתית וקשר עם הקרקע.
מתח מתמיד ברקמות החיבור מפעיל את הבהונות,
ויכול להפעיל את הכתפיים למגמה של כיווץ ומאמץ.

מה הפתרון?

נעילת סנדלים המעבירים מסר שהם מוחזקים בסיוע רצועות גם סביב הקרסול והעקב.
המסר הזה מאפשר לכף הרגל תנועה ודריכה במקום מאמץ אחזקה.

עדותה של ל׳ (מטופלת):
׳כל כך קל לנעול כפכפי אצבע...אבל לא כל כך משתלם לגב. 
מאז שעברתי לסנדלים, הנוחות בצעדים ממש מורגשת 
והגב מרגיש הרבה יותר טוב!

דברי תודה מקוריים מתלמידי היקרים

ראיון עם אורטופד מומחה - עמוד שלישי ואחרון

המשך הראיון עם אורטופד מומחה דר׳ גארי שטראוכלר - עמוד אחרון

What is your intake about shoes that lift the toes
What implications can a shoe with a toe lift have on health in general

Shoes that lift the toes are a cause of plantar fasciitis. When the foot is too stiff and does not move as designed excess pressure is applied to other parts of the body including the knees and back

Shoes that lift the toes can help runners run faster for a race, but for daily use these shoes weaken the feet and cause pathology.y

מה ההשגות שלך לגבי נעליים ה׳מרימות׳ את הבהונות? מה יהיו ההשלכות לנעליים כאלה על הבריאות באופן כללי.

נעליים המרימות את הבהונות הן הגורם לכאבים ברקמות החיבור של כף הרגל.
כאשר כף הרגל נוקשה ואינה מתנועעת כפי שעוצבה,
לכך יש לכך השפעות על חלקים אחרים בגוף כמו הברכיים והגב. נעליים שמרימות את הבהונות עוצבו עבור אצנים,
אבל בשימוש יומיומי הן מחלישות את כף הרגל וגורמות לפתלוגיות.

אנשים רבים כל כך נפגעים בימים אלה. פגיעות אלה הן ברובן בגין שימוש לא נכון בכפות הרגליים.
 

What is the importance of walking barefoot

What is the importance of walking on various surfaces like sand grass
Is it benificial also in the cognitive aspect

Walking barefoot helps strengthen the muscles in the feet

As mentioned the shoes sold today weaken the feet by reducing toe movement

When walking barefoot or in minimalist shoes the body has a chance to correct some of the damage and strengthen the musculature. Getting the feet strong should be a priority for all of us. Moving the toes more helps to strengthen the feet. With strong feet we are more likely to walk, run, and perform other physical activities. When we can walk and run properly we have fewer injuries. Have the potential to move more and to live healthier lives
Increasing stimuli and appropriate responses to those stimuli helps to develop a properly functioning neuromuscular communication system
 A properly functioning neuromuscular system can be life enhancing and life saving. Just as computer’s computation is only as good as the information input/data so too our bodies performance is only as good as the input/sensations provided

הליכה יחפה מסייעת לחזק את שרירי כף הרגל. הנעליים המוצעות כיום מחלישות את כף הרגל בהפחתת התנועה שלהן.
בהליכה יחפה יש לגוף אפשרות לתקן מקצת מן הנזקים, ולחזק את מערכת השרירים. חיזוק כף הרגל (בתנועה) צריך להות בראש סדרי העדיפויות שלנו. עם כפות רגלם חזקות שהבהונות לוקחות בהן חלק בהליכה, יש לנו סיכוי טוב יותר ללכת, לרוץ ולבצע משימות פיזיות.
יש לכך השלכות לגבי הפחתת מספר הפציעות והפוטנציאל לחיים המקיימים תנועה ובכך בריאים יותר.
מערכת המתפקדת היטב ברמה השרירית והעצבית יכולה להעשיר את חווית החיים ולהציל חיים.

Some people say they were advised to wear heals as 4 cm high

After years of a bad habit damage can develop. In the case of chronic heel wearing the Achilles tendon can stiffen and the calf muscle can weaken. Too much change at once is not advisable, ever. But slow gradual change is often the course of proper treatment for any tight muscle. In the case of stiff heel cords a gradual heel reduction combined with calf and foot strengthening exercises is the appropriate prescription. Unfortunately, many people are all too happy not to change, for change is hard. Instead of us changing we would rather someone else change

בהליכה בעקבים לאורך זמן  יכולה לפתח נזק. גיד אכילס יכול להתקשות ושרירי השוק יכולים להחלש.
הטיפול והשינוי צריכים להיות הדרגתיים - צמצום רמת העקב באורח הדרגתי בצירוף תרגול יהווה דרך לשינוי.
לצערנו המחשבה והדרך לשינוי לא מאומצות בקלות. 

ראיון עם אורטופד מומחה לנושא כף הרגל - עמוד שני

המשך הראיון עם אורטופד מומחה דר׳ גארי שטראוכלר

What are the most common complaints of people, as you know through your practice

.   Calluses and corns- excess pressure from tight or other wise improperly constructed shoes

3. Fungal skin and nails- Too much moisture can lead to wet dead skin that fungus adores

4. Ingrown toenails- Too little space inside of shoes for toes causes warped toes and toenails-

 - Bunion and Hammertoes -Too little space in front of shoe to allow for all toes to move properly
 weakens the muscles and damages the toe joints

- Posterior Tibial Tendonitis (arch pain)- Weak muscle that supports the arch of the foot and sets up the final and crucial segment of walking, toe off

Achilles Tendon pain- Pain from tight Achilles tendon (more common in women)

 Leg swelling- Weakened calf muscles (second heart) cannot properly push fluid back to heart through damaged veins.s 

 מהן התלונות השכיחות ביותר המגיעות אליך במהלך התנסותך בעבודתך?

• יבלות הנגרמות מנעליים לוחצות או בעלות מבנה לא ראוי.
•  פטריות הנגרמות מלחות מוגזמת (בתוך נעל סגורה ולא מאווררת)
•  ציפורניים הגדלות באורח מעוות ועיוות הבהונות - נגרם ממיעוט מקום בנעל (בעיה מבנית-עיצובית של הנעל).
•  עיוות מפרקים - מקום צר ובלתי מספיק בנעל מחליש את השרירים ופוגע במפרקי הבהונות.
•  כאבים בקשת כף הרגל - החלשות של השרירים התומכים בקשת ומכינים את כף הרגל לחלק המכריע בהליכה - ניתוק הבהונות.
•  כאבים בגיד אכילס - אופיני יותר לנשים (בגלל המנהג לנעול נעלי עקב).
•  נפיחות בכפות הרגליים - שרירים מוחלשים שאינם יכולים לדחוף נוזל חזרה אל הלב דרך עורקים שניזוקו.
• 
  

מצ״ב לינק לסרטון המציג את המורכבות של כף הרגל

https://www.youtube.com/watch?v=ROd1Acma64o 

שאלות שהפניתי לאורטופד מומחה לנושא כף הרגל

Interview with Dr. Gary Strauchler

דר׳ גארי שטראוכלר

Your shoes are exceptional. Can you describe them in terms of convenience and importance in walking

Toe Shoes are for function. Toes shoes are not for style

Toes are an integral part of the foot and need to move fully with each step

Walking has three components; heel strike, foot flat, and toe off. Most people are missing the toe off

The toe off involves the big toe. The big toe is the last and in my opinion the most crucial portion of movement

 So many people have injuries today. Many of these injuries are from feet that are not used properly

הנעליים שאתה נועל מיוחדות. האם תוכל לתאר אותן במונחים של נוחות וחשיבות בהליכה. 

נעליים המייחדות מקום לבהונות הן תפקודיות. הן לא עוצבו עבור אופנה או סגנון.

הבהונות הן חלק אינטגרלי של כף הרגל וצריכות להוות חלק מתנועת כף הרגל בכל צעד וצעד. 

להליכה יש כמה מרכיבים: מגע העקב, רגל שטוחה, והנתקות של הבהונות. מרבית האנשים מחסירים

את הנתקות הבהונות. הבהונות כוללות גם את הבוהן הגדולה. הבוהן הגדולה היא האחרונה שניתקת מן הקרקע,

ולהבנתי זהו החלק המכריע ביותר בתנועת הצעד וההליכה. 
אנשים רבים כל כך נפגעים בימים אלה. פגיעות אלה הן ברובן בגין שימוש לא נכון בכפות הרגליים.

What are the most common complaints of people, as you know through your practice

 Plantar Fascitis is a very common complaint of people ages 20-50

The Plantar Fascia is the band that is on the bottom of the foot. It connects the rear foot with the forefoot (plantar proximal portion of heel bone to ball of the foot).  The plantar fascia is often stiff from lack of toe flexion. Pain with plantar fasciitis is often felt at the medial portion of the weight bearing heel. It is my opinion that plantar fasciitis is a preventable condition. Many shoes today are either too stiff or raise the toes upwards therefore preventing the toes from moving downwards. Years of this condition can cause a chronic condition that can be both very painful and debilitating

מהן התלונות השכיחות שאתה נתקל בהן בהתנסותך כרופא?

תלונה שכיחה היא של כאבים ברקמות החיבור של כף הרגל בגילאי 20 עד 25.

אלו רקמות החיבור בתחתית כף הרגל. רקמות, רצועות אלו מחברות את קדמת כף הרגל לעקב כף הרגל. 

רקמות אלו הן לעיתים קרובות נוקשות בהעדר תנועת הבהונות.

כאב זה בא לביטוי פעמים רבות בעקב בחלקו המרכזי (דורבן). 

לדעתי מצב זה ניתן הוא בר מניעה. נעליים רבות הן או נוקשות מדי, או מרימות את הבהונות 
ובכך מונעות מן הבהונות מגע עם הקרקע.

שנים רבות של הגבלה זו יכולות להניב כאב רב והתשה.


(המשך יבוא) 

תרגול בסיוע גליל אל מול הקיר

תרגול זה משפר את תנועת כף הרגל והקרסול
ועל כן תורם לתחושת הקשר עם הקרקע בהליכה

(גליל כדוגמת הגליל בצילום ניתן לרכוש בחנויות לציוד ספורט)

הציבו את הגליל סמוך לקיר והניחו רגל אחת על הגליל כששתי כפות הידיים נתמכות בקיר.
גלגלו את הרגל על הגליל מן העקב ועד לבהונות הלוך ושוב

הציבו את כף הרגל כך שמרכז כף הרגל על הגליל והפעילו משקל תוך הרמת העקב של הרגל הנגדית.

חיזרו על שני התרגילים.

לכו בחדר על מנת לחוש את ההבדל בדריכה בין רגל אחת לשניה.

ריי פיקה (Rae Pica) ׳אינני יכולה לשאת את המגבלה של הנעליים׳

׳מזה זמן רב הפכתי סניגורית ותומכת בהליכה ברגליים יחפות׳ אומרת ריי פיקה.
ריי פיקה היא יועצת חינוכית ומחברת של ספרי הדרכה רבים בנושא התפתחותם של ילדים
ברמת התנועה, תפיסת המרחב, התפתחות קוגניטיבית ועוד.
בין ספריה הרבים:

Physical Education for Young Children

Moving and Learning across the Curriculum

היא חקרה וכתבה אודות הקשר בין מוסיקה ותנועה, משחק והתפתחות.

׳זה ממש שיגע את אמי כשהלכתי יחפה כילדה. זה עדיין כך - מפני שאני גורבת גרביים
 בסתיו ובחורף, ויחפה ביתר הזמן׳ 
׳אינני יכולה לשאת את המגבלה שמציבות לי נעליים וכבר זמן ממושך אני מטיפה לאפשר
לילדים להלך יחפים.׳

ילדים נעים ב׳נעלי התעמלות׳ זמן רב כל כך שנראה ששכחנו שלכפות הרגליים שלנו
יש איכויות ויכולת של חישה וקליטה.
ניתן להעזר בכפות הרגליים היחפות לאחיזת הקרקע ולשיווי משקל. יותר מכך - יש עדות לכך 
שהליכה יחפה מחזקת את הרגליים ומשפרת את איזון הגוף במרחב.
ילדים צעירים חשים משיכה טבעית לקרקע שיכולה לגבור עם הסרת המחסומים 
בינם לבין כפות הרגליים (כלומר נעליים או סנדלים).

מה שפחות מוכר וידוע הוא שיש עדות מדעית לכך שהליכה יחפה חשובה 
להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות אופטימלית של המוח.

כפות הרגליים (בדומה לכפות הידים) עשירות בעצבים, מה שאומר שהן תורמות לבנייה 
של נתיבים נוירולוגיים במוח.

כיסוי כפות הרגליים בנעלים משמעותו 
מניעת הזדמנויות להתפתחות חיבורים ונתיבים חדשים במוח הילד (והמבוגר).

( מתוך המאמר של ריי פיקה

Shed those shoes: Being barefoot benifits brain development
and more )

מה שגיליתי בפירנצה..

את חופשת הפסח האחרונה ביליתי בפירנצה על רחובותיה המקסימים.

קהל רב גדש את הרחובות, התורים לכל האתרים היו ארוכים והתפתלו סביב רובעים שלמים.

הליכה במוזיאונים היא תמיד מתישה כי איננה הליכה רציפה - זו הליכה, עצירה ומאמץ מיוחד לראייה.
כשהתעייפתי התישבתי על ספסל והתבוננתי ב..נעלי המבקרים. רובם בנעלי ׳התעמלות׳
בעלות מבנה ה׳מרים׳ את הבהונות. על בעיה זו כתבתי בעמוד שנקרא ׳סוגיית הבוהן המורמת׳.
מרבית המבקרים הלכו בנעליים בסגנון זה..

בעת עמידה הבהונות מורמות ויוצרות מתח רב ברקמות החיבור בכף הרגל, מה שמשפיע על היציבה כולה.

באחת מן העבודות של בוטיצ׳לי הצייר המפורסם, הבחנתי כי כפות רגליה של דמות אישה (מן המיתולוגיה)
נעולות מעין סנדל-נעל.

הנעל-סנדל מותירה את הבהונות למגע ישיר עם הקרקע
ומאפשרת לכף הרגל לחוש חום, קור,חספוס וכל מידע שעשוי להגיע ממגע זה אל המוח
ולהיות מתורגם לזהירות או מהירות - כלומר לאופן פעולה והתקדמות.
כמו כן בנעל-סנדל מסוג זה יש לבהונות חופש להגיב לפני הקרקע, ל׳אחוז׳ בקרקע עליה דורכים.
חומר למחשבה..

כיצד ל׳האריך׳ את הדריכה ולעגן ביטחון בהליכה

באחד העמודים הקודמים בבלוג כתבתי אודות סוגיית ׳הבוהן המורמת׳.
פעמים רבות הרגל זה נובע מנעילת נעליים שעיצובן ׳מרים את הבהונות׳.
לעיתים הרגל זה נובע מסיבות אחרות.

התרגול הבא נועד ללמד את הבהונות לקחת חלק בדריכה.

תרגול הצעד

עימדו אל מול הקיר
הניחו את הידיים על הקיר לתמיכה.

העמידו את העקב של הרגל הקדמית על הבוהן 
הגדולה של הרגל האחורית (כדוגמת הציור)

התרגול: הרמת והורדת העקב האחורי
והנעת האגן קדימה ואחורה בהתאמה

כך שהדריכה מורגשת מן העקב של הרגל האחורי
תוך הדגשת המגע של הבוהן הגדולה לקרקע.

הלכו בחדר וראו את ההבדל שבין הדריכה של רגל אחת ביחס לשניה.חיזרו אל הקיר והחליפו רגל קדמית באחורית.

הליכה אחורה כתרגול להליכה קדימה

אל ההליכה הרגילה שלנו נערמים הרגלים שלא תמיד תומכים בנוחות ההליכה.

לתרגול הליכה אחורה יש יתרונות רבים ברמה הקוגניטיבית, תחושת התנועה במרחב
ללא הסתמכות על הראייה, היא בבחינת למידה של חווית ההליכה.
זוהי יציאה מאזור השיגרה והנוחות לעבר בחינה מחודשת של ההליכה.
בהליכה אחורה יש דגש על חיפוש הצעד מן הבהונות
שפעמים רבות בשל אילוצי נעליים מאבדות את הקשר עם הקרקע ואת תפקידן בהליכה.

התרגול: תעזרו בכסאות שעומדים סמוכים זה לזה. הסירו נעליים לפני התרגול.

תעזרו במסעד הכסאות כדי להתקדם קדימה ואחורה.
עשו זאת לאט וחיזרו על כך מספר פעמים. (ניתן גם להעזר בקיר)

תאור מקרה המדגיש את החשיבות של נעליים תואמות הליכה

אסתי (כבת 70) הגיעה אלי לאחר נפילה. רגלה האחת נשברה ועברה ניתוח.

תהליך ההחלמה היה ארוך ומכאיב.
אסתי הופנתה אלי שלוש שנים לאחר הארוע.
היא התרגלה לדרוך על הרגל השמאלית ולגרור את רגל ימין שנפגעה.
כתפיה וכל הצלעות כווצו בניסיון להלך בלי ליפול.
בנוסף הנעליים שנעלה היו צרות, מצמצמות ובעלות עקב מסוים.

כבר בפגישה הראשונה הבהרתי לה את החשיבות שבנעילת נעל נוחה
ומאפשרת תנועה ללא הגבהה של עקב.
לשמחתי היא קראה את הבלוג ויצאה לחפש נעליים תואמות.
זה לא היה קל מפני שלאסתי מבנה רחב של כפות רגליים.
רק ברשת ׳אוריג׳ינלס׳ ולאחר התעקשות מול המוכר מצאה נעליים
שנתנו לה תחושת מרחב ותנועה.
לפגישה השלישית היא הופיעה בפנים נוהרות כשנעליים חדשות
נעולות לרגליה. היא צייינה שההליכה בנעליים היא חוויה מאוד מיוחדת עבורה.
וכך היא כותבת:

׳כשנעלתי את הנעליים (החדשות) בפעם הראשונה הרגשתי שונה מהרגיל.
 יותר קלילה, ספורטיבית ואפילו קצת מרחפת.׳

מרגע שלא התמודדה עם נעליים צרות, דוחקות ומוגבהות, יכלה לתרגל הליכה
שסומכת שוב על שתי הרגליים. היא שבה לסמוך על רגלה שנפגעה.

הרווח שביני לבין הנעל

באחד מימות השבוע האחרון התעכבו עיני על ידיעה קטנה בעמוד אחורי של עיתון יומי. ׳ברבי יורדת מהעקבים׳  - זו היתה כותרת המודעה שעוצבה באותיות מתוקות וורודות. בכותרת קטנה יותר ״אחרי חמישים ושש שנות טיפוף על קצות האצבעות, הברביות עוברות גם הן לנעליים שטוחות״.

בפיסקה הראשונה נכתב: ״תקראו לזה תקינות אנטומית או סתם עוד צעד של החברה האמריקאית לכיוון המאה העשרים ואחת, אבל הסט החדש של בובות ברבי כולל קרסוליים מתכווננים שמאפשרים למלכת הבובות לנעול, לראשונה, נעליים שטוחות.״

האם זו ידיעה צדדית או אולי סמן דרך לקידמה ובמיוחד סלילת דרך ואפשרות לשינוי עבור נשים?



התענינותי המיוחדת בנעליים ודאי קשורה לעובדה שהחל מגיל שתים עשרה הבנתי שעלי לחפש פתרונות הנעלה לרגלי שהתארכו וצמחו למידת נעל ארבעים ושתים ואפילו יותר. זכורות לי נעליים שחתכנו את קידמת הנעל כדי לאפשר מקום לבהונות רגלי הארוכות. בהעדר מידה הולמת לכפות רגלי למדתי להתביש בהן, ולהסתירן בכל דרך.



עם השנים ובמיוחד למראה פסלו של מיכאלאנג׳לו דויד (העומד על שתי כפות רגליים גדולות בעלות בהונות ארוכות), למדתי לחבב ולכבד את כפות רגלי. עם תום לימודי הפלדנקרייז, בהנחייתן של רותי בר ורותי אלון, החלטתי לייחד את עבודת הגמר שלי לנושא ההליכה.

בימים אלה בהם אני מנסה לפתוח ולכתוב אודות נעליים וההליכה בהם, עלה נושא הנעליים לכותרות (זה בפני עצמו יוצא דופן), עם הידיעה המספרת על תקנה המחייבת דיילות להלך בעקבים, גם בעת קבלת האנשים לטיסה. הספר ׳מחשבות אודות נעלים׳ (בצלאל, הוצאת רסלינג, 2014) יצא לאחרונה וכולל אסופת מאמרים המבהירים כיצד נעליים מהוות צומת של צירים. צומת היסטורי ואבולוציוני, צומת מיגדרי, מעמדי, דתי וחילוני, אופנתי. כמעט כל היבט בחיי אנוש קיבל ביטוי בתצורת הנעליים, ובתכתיבי התקופה, המעמד, השיוך המגדרי...

לכל הנושאים הללו אנסה להתייחס בבלוג זה.

מה עלול להכביד על ההליכה

מה לשעיתים קרובות מכביד על ההליכה, הן זרועות המוחזקות בטונוס גבוה,
כתפיים עמוסות, ובית חזה המוחזק ללא תנועה ושינוי.

התירגול הבא נעשה בישיבה
ומתיחס לכל האזורים הללו. כוונתו להקל על משקל פלג הגוף העליון
ועל ההליכה כולה.

כיצד לבחור נעל

אולי אתחיל מן הסוף..
עם השנים בהן טיפלתי והדרכתי תלמידים בשיטת פלדנקרייז
גיבשתי כמה פרמטרים לפיהם ניתן לבחור נעלי הליכה..

1 הנעל צריכה להיות תנועתית
ולהתקפל בגמישות כמו באיור המצורף..

2 האזור הקדמי של הנעל צריך לאפשר
תנועה בין האצבעות
ותנועה בין קצות האצבעות לקצה הנעל..

3 הנעל צריכה לעטוף את כף הרגל
כולל העקב עיטוף קרוב וגמיש

4 שטח הסוליה והיקפה
צריך להיות גדול משטח כף הרגל בדריכה

הבהרות לחשיבות שבבחירת הנעל

במהלך השנים למדתי על החשיבות של בחירת נעל שהיא תנועתית ובטוחה בהליכה.
בשנים בהן עבדתי כמורה לפלדנקרייז במסגרת דיור מוגן לאוכלוסיה מבוגרת, שמעתי תלונות רבות על אובדן שיווי משקל, נפילות ופציעות. התחלתי לשים לב יותר לנעליים שאנשים בוחרים ללכת בהם. במרבית המקרים אוכלוסיה זו שלא נוטה לצאת להליכות ארוכות אלא למרחקים קצרים בתוך המבנה, בחרה לנעול נעליים שניתן להכנס ולצאת מהם בקלות, ללא צורך בכפיפה קדימה אל הנעל ובשריכה. בעצם רובם הלכו בכפכפים מסוג זה או אחר.
כאן המקום לציין
שכל נעל וכל גרב מהווה מיסוך מסויים ביכולת של כף הרגל לקלוט מידע מן הקרקע עליה אנו דורכים

ארצה לציין את דבריו של אריה כלב (נפטר בשנת 2011), שהשתתף בשיעורי פלדנקרייז ופיתח שיטה משלו, השמה דגש מיוחד על החשיבות של כפות הרגליים.
׳כף הרגל מורכבת מ26 מפרקים, 19 שרירים בסוליה, מעל מאה גידים, מיליוני עצבים וכלי דם ועוד.׳
משפט זה הוא חלק ממכתב שהפנה אריה כלב ליצרני ויבואני הנעליים מתוך הבנה שיש ליקוי בנעליים המוצעות למכירה בחנויות.
וזה דבר המכתב (החומרים מאת אריה כלב באדיבותה של בתו נורית כלב)

יש משהו נאיבי ונפלא במכתב זה, ובאמת המכתב הזה חיזק אותי ברצון שלי להתעמק בנושא הנעליים,  ובניסיוני להבהיר את דמות הנעל הראויה מתוך שלל הנעליים המוצגות בכל חנות.
ארצה להתעכב על הקפקף..
בשנים האחרונות אני רואה יותר ויותר אנשים וגם ילדים מהלכים בנעל שנעשתה פופולרית מאוד - כפכף מתוצרת קרוקס crox, שיצרו נעלים קלות משעם, שניתן להכנס ולצאת מהם בקלות.
נעל כזו מציבה לכף הרגל ולגוף כולו קושי עצום, מכיון שמעטפת הנעל הפתוחה רחבה ואינה אוחזת את כף הרגל. בנעל (קפקף) כזו מוחלפים מאמצי ההליכה במאמץ לאחוז את הקפקף, במקום לקבל מידע מן הקרקע ולדרוך.
מאמץ זה מכווץ את שרירי כף הרגל ואף עשוי לקבע אותה במאמץ ההרגלי הזה ולהפוך אותה לנוקשה ולנעדרת תנועה.
המשך יבוא..

הבהרות נוספות לנושא בחירת הנעל

בנקודה זו אבקש לצטט מתוך ספרה הנפלא של רותי אלון ׳חזרה לתנועה טבעית׳:

׳נעליים - צורה על חשבון תנועה׳
׳ההיו אלה נעלים לוחצות, לפי תהפוכות האופנה, המתחרה על עיצוב צורה במחיר סגנון ההליכה, שדיכאו את חופש התנועה שלך? מבט אחד בכפות רגליך יסגיר מיד את אופן התנהגותך כלפיהן. האם זימנת להן מיגוון של אתגרים ועודדת את חוכמת הקפיציות שבהן, או שמא חבטת אותן במשטחי בטון חד-גוניים, כשהן נתונות בסד של נעליים שהכאיבו לך עד הכתפיים?׳ (מתוך הספר ׳חזרה לתנועה טבעית׳ מאת רותי אלון)


בנעל מסוג זה, כף הרגל חופשית מאוד בתוך המעטפת
שלה, ועסוקה בעצם בניסיון לאחוז את הנעל (במקום להפעיל דריכה).
עובדה זו גובה מאמץ רב מכף הרגל ומן הגוף כולו,
ומערערת את תחושת שיווי המשקל.
הערה: נעל מסוג זה אולי תואמת מצבי עמידה ממושכים..

בכפכף בעל משטח קשיח מעץ ובעל עקב (כדוגמת הנעל בצילום), האחיזה היחידה ברגל היא סביב חלקה הקדמי של כף הרגל.

במנעל מסוג זה,
מושקע מאמץ עצום בהתייצבות על המשטח הצר והנוקשה
ובהחזקת הסוליה הזו, במקום להפעיל דריכה נוחה.
כף הרגל האינטילגנטית ביכולת שלה לקלוט מידע
מגויסת למטרה שונה בתכלית ומתקשחת ומתכווצת במאמץ.



בנעל שבה קידמת הנעל הולכת ומתחדדת
אין אפשרות לתנועה בין הבהונות
ורוב הסיכויים שבהונות כף הרגל העדינות
יעברו שינוי ועיוות עם הזמן, כדי להסתגל לצורת הנעל.
הסתגלות זו של כף הרגל לנעל מצמצמת,
תבוא לביטוי בקושי בהליכה ובמצוקה לעיתים
                                                 עד לכתפיים.



במאמר שכותרתו ׳במקום שבו נגמר הגוף: אנתרופולוגיה של קצוות׳, מאת פרופ׳ תמר אלאור,
מציינת הכותבת את המחיר שנגבה מכף הרגל כשהאדם עושה שימוש בסנדל..
׳הפרדת כפות הרגליים (העשירות מאוד בעצבים) מן הסביבה בעזרת סוליה צמצמה
 את האינטליגנציה שלהן.
כך הפך פלג גופנו התחתון לסוג של מעמד (stand), שאמור לייצב אותנו זקופים ורחוקים מן הקרקע..׳
 (מתוך מחשבות אודות נעליים,הוצאת רסלינג, עמ׳ 237)

המשך יבוא..