יום שישי, 20 באפריל 2018

ריי פיקה (Rae Pica) ׳אינני יכולה לשאת את המגבלה של הנעליים׳



׳מזה זמן רב הפכתי סניגורית ותומכת בהליכה ברגליים יחפות׳ אומרת ריי פיקה.
ריי פיקה היא יועצת חינוכית ומחברת של ספרי הדרכה רבים בנושא התפתחותם של ילדים
ברמת התנועה, תפיסת המרחב, התפתחות קוגניטיבית ועוד.
בין ספריה הרבים:

Physical Education for Young Children

Moving and Learning across the Curriculum

היא חקרה וכתבה אודות הקשר בין מוסיקה ותנועה, משחק והתפתחות.

׳זה ממש שיגע את אמי כשהלכתי יחפה כילדה. זה עדיין כך - מפני שאני גורבת גרביים
 בסתיו ובחורף, ויחפה ביתר הזמן׳ 
׳אינני יכולה לשאת את המגבלה שמציבות לי נעליים וכבר זמן ממושך אני מטיפה לאפשר
לילדים להלך יחפים.׳

ילדים נעים ב׳נעלי התעמלות׳ זמן רב כל כך שנראה ששכחנו שלכפות הרגליים שלנו
יש איכויות ויכולת של חישה וקליטה.
ניתן להעזר בכפות הרגליים היחפות לאחיזת הקרקע ולשיווי משקל. יותר מכך - יש עדות לכך 
שהליכה יחפה מחזקת את הרגליים ומשפרת את איזון הגוף במרחב.
ילדים צעירים חשים משיכה טבעית לקרקע שיכולה לגבור עם הסרת המחסומים 
בינם לבין כפות הרגליים (כלומר נעליים או סנדלים).

מה שפחות מוכר וידוע הוא שיש עדות מדעית לכך שהליכה יחפה חשובה 
להתפתחות מערכת העצבים ולהתפתחות אופטימלית של המוח.

כפות הרגליים (בדומה לכפות הידים) עשירות בעצבים, מה שאומר שהן תורמות לבנייה 
של נתיבים נוירולוגיים במוח.

כיסוי כפות הרגליים בנעלים משמעותו 
מניעת הזדמנויות להתפתחות חיבורים ונתיבים חדשים במוח הילד (והמבוגר).

( מתוך המאמר של ריי פיקה

Shed those shoes: Being barefoot benifits brain development
and more )





יום ראשון, 8 באפריל 2018

מה שגיליתי בפירנצה..


את חופשת הפסח האחרונה ביליתי בפירנצה על רחובותיה המקסימים.

קהל רב גדש את הרחובות, התורים לכל האתרים היו ארוכים והתפתלו סביב רובעים שלמים.

הליכה במוזיאונים היא תמיד מתישה כי איננה הליכה רציפה - זו הליכה, עצירה ומאמץ מיוחד לראייה.
כשהתעייפתי התישבתי על ספסל והתבוננתי ב..נעלי המבקרים. רובם בנעלי ׳התעמלות׳
בעלות מבנה ה׳מרים׳ את הבהונות. על בעיה זו כתבתי בעמוד שנקרא ׳סוגיית הבוהן המורמת׳.
מרבית המבקרים הלכו בנעליים בסגנון זה..
בעת עמידה הבהונות מורמות ויוצרות מתח רב ברקמות החיבור בכף הרגל, מה שמשפיע על היציבה כולה.

באחת מן העבודות של בוטיצ׳לי הצייר המפורסם, הבחנתי כי כפות רגליה של דמות אישה (מן המיתולוגיה)
נעולות מעין סנדל-נעל.



הנעל-סנדל מותירה את הבהונות למגע ישיר עם הקרקע
ומאפשרת לכף הרגל לחוש חום, קור,חספוס וכל מידע שעשוי להגיע ממגע זה אל המוח
ולהיות מתורגם לזהירות או מהירות - כלומר לאופן פעולה והתקדמות.
כמו כן בנעל-סנדל מסוג זה יש לבהונות חופש להגיב לפני הקרקע, ל׳אחוז׳ בקרקע עליה דורכים.
חומר למחשבה..