יום חמישי, 18 בפברואר 2016

סוגיית הבוהן המורמת. האם זו בעיה?

מרבית נעלי הספורט המוצעות היום נראות כך בעיצוב שהעקב בו מוגבה וקידמת הנעל מוגבהת
בנעל מסוג זה - הבוהן הגדולה מורמת..
האם המבנה הזה בעייתי?
בחיפושי ברחבי האינטרנט נתקלתי במאמר נרחב של מטפל בשם James Speck הקושר בין מבנה נעל שכזה לבין דלקות ברקמות החיבור ברגל ועד לסוגיית הדורבן הכה נפוץ.
http://www.somastruct.com/cause-of-plantar-fasciitis/

למעשה מבנה הנעל הזה מרים את הבהונות, מנתק אותן מן הקרקע ומקבע את כף הרגל במתח מתמיד של רקמות החיבור הקושרות את העקב עם הבהונות.
האיור הבא מבהיר זאת:


כף הרגל מקבלת את המנח שלה מתוך עיצוב הנעל.
הבוהן מורמת וכל רקמות החיבור בין העקב לבהונות מצויות במתח תמידי.
וכעת נראה את כף הרגל ללא הרמה.



באופן בולט ניתן לראות שהבוהן והעקב נמצאים באותו מישור ולכל כף הרגל יש אפשרות לנוע תוך שינויים והתאמות. מרקמי החיבור בין העקב לבהונות לא במתיחה מתמדת.

ריקמות החיבור צריכות להשתנות ללא הרף על פי הדריכה ולבוהן תפקיד חשוב במהלך הדריכה.
הבוהן מהווה את העוגן הטבעי של הגוף בהליכה ונקודת ציר. ההרמה המתמדת הזו מבטלת את תפקודה.

אצבעות כף הרגל של האדם הן עשר אצבעות הנמצאות בכפות הרגלים. האצבעות מורכבות מעצמות קצרות המכונות גלילים ומונעות על ידי שרירים הממוקמים בשוק ובכף הרגל. שרירי האצבעות פועלים בקבוצות המשתתפות בשמירה על מבנה כף הרגל, ובהנעת הגוף קדימה בעת הליכה או ריצה. קולטנים תחושתיים בשרירי האצבעות ובאצבעות לוקחים חלק בשמירה על שיווי משקל. (מתוך ויקיפדיה, ערך כף הרגל)

2 תגובות: