מאז שכתבתי את הבלוג לראשונה חלפו שנים רבות

בהן המחקר אודות נעליים ראויות להליכה התרחב

וגם זכה לפרסום ברשתות

תמונה שנשלחה לי מברלין

 

 

צילום זה נשלח אלי לפני זמן ומתאר שלט רחוב ברחובות ברלין. 

מה שברור מהצבת שלט רחוב כזה

הוא שנושא בחירת הנעליים מצריך חינוך והסברה.

אם תשימו לב השלט הוצב במקרה או שלא במקרה לצד חנות נעליים. 

אנו חיים בעידן שהטכנלוגיה והתעשיה מאפשרים ליצור נעליים מותאמות הליכה

ברמה האנטומית- תפקודית. זה לא היה כך במאה ה17 וה18.

ולאורך כל ההיסטוריה אנשים בחרו נעליים על פי מעמדם  ותכתיבי אופנה חולפים.

הרגל רכישת נעליים שלא על פי מידת הנוחות והתאמה להליכה נטמע 

וממשיך עד עצם היום הזה.

הצבת שלט כזה צריכה להיות חלק ממערך הסברה שלם

בנושא נעליים והתאמתן להליכה.

צעד מיותר לאנושות

זו כותרת הכתבה שפרסם דני בר-און במוסף עיתון ׳הארץ׳ של השבוע.
ועל מה יצא קצפו?

על נעלי טרום הליכה..שיצרו עבור פעוטות. עוד וצר מיותר בתכלית להבנתו של הכותב.
׳כף רגלו של תינוק אינה גירסה מיניאטורית של הכף של הוריו: היא עטופה
בשכבה עבה של שומן, שאחראי לגזרה הצ׳אבית הידועה שלה,
ובפנים יש עצמות שטרם התגרמו ונמצאות עדיין בלב הסחוס.

רק בגיל חמש בערך כף הרגל של הילד מתחילה להידמות  לכף רגל של מבוגר.
ד״ר דניאל וייגל, מנהל היחידה לאורתופדיה במרכז שניידר לרפואת ילדים,
סבור שלנעל אין השפעה על התפתחות כף הרגל..
ומפיו:
׳המושג ׳נעל אורתופדית׳ הוא שיווקי, אין לו שום משמעות.
נעל טובה היא נעל נוחה, כלומר קלה רכה וגמישה,
וזה נכון למבוגרים כמו לפעוטות....
נעל היא כמו סוודר - אם צריך משתמשים, ואם לא אז לא.. 

ד״ר אורי לבל מנהל היחידה לאורתופדיה בשערי צדק, שעבד בעבר בהודו
 ציין שמחקרים ידועים שנערכו שם, מצאו שכפות רגליהם של ילדים יחפים נראו בריאות יותר
מאלה של לדים שנעלו סנדלים או כפכפים. 
הערה שלי: הכפכפים הם מאמץ מיותר ועודף לכף רגל שמערערת את הצעד האנושי.
במרחב שבו רב הבטון כף הרגל מתהלת אחרת צין.

(הציטוטים מתוך מוסף הארץ,18.10.19, עמוד 58)

אם סנדל..אז איזה?

פעמים רבות מאז שהתחלתי לפרסם את הבלוג,
פנו אלי אנשים בשאלה ישירה:
אז איפה ניתן לרכוש סנדל או נעל ראויה להליכה נוחה.
אז זה באמת לא קל..
וצריך לחפש!

בשנתיים האחרונות למדתי להכיר את הנעליים והסנדלים
שמציעה חברת XERO
למיטב ידיעתי אין להם הפצה בארץ
אך ניתן לרכוש אותם מן האתר תוך שימת תשומת לב מיוחדת למידות המדויקות.

נעל מהווה מטבעה עיטוף ברור לכף הרגל,
ובמידה והיא תנועתית, ומעוצבת כך שלבהונות יש מקום לנוע -
כלומר קידמת כף הרגל רחבה, הרי היא ראויה.

לגבי סנדל הסוגיה יותר מורכבת.
סנדל מעצם טבעו כ׳נעל מאווררת׳,
נותן פחות נקודות אחיזה ועיטוף.

ויחד עם זאת צריך לשאוף לכך שרצועות הסנדל יציעו אחיזה
ברורה לכף הרגל, על מנת שלא תהיה ׳עסוקה׳ באחיזת הסנדל עצמו
במקום בדריכה על קרקע, ובתחושת הקרקע.

סנדלי XERO מציעים זאת. הדגם הזה מצוין למי שלא נרתע מסוליה
דקה מאוד הנותנת תחושה של הליכה יחפה.

המלצה
www.xeroshoes.com

נשים ביפן דורשות חוק שיאסור לחייב אותן לבוא לעבודה בעקבים

נשים מתקוממות נגד ׳דיקטטורת העקבים הגבוהים׳

תנועה חדשה שקמה ביפן מבקשת שהממשלה תפעל לחקיקת חוק
שיגן עליהן מפני מקומות עבודה המתעקשים על הופעת נשים בנעלי עקב.
כשכתבתי לראשונה את הבלוג (לפני כשנתיים) ייחדתי את העמוד הראשון
לידיעה על עיצוב בובות ברבי עם נעליים שטוחות.

ציטוט:
׳באחד מימות השבוע האחרון התעכבו עיני על ידיעה קטנה בעמוד אחורי של עיתון יומי. ׳ברבי יורדת מהעקבים׳  - זו היתה כותרת המודעה שעוצבה באותיות מתוקות וורודות. בכותרת קטנה יותר ״אחרי חמישים ושש שנות טיפוף על קצות האצבעות, הברביות עוברות גם הן לנעליים שטוחות״.

בפיסקה הראשונה נכתב: ״תקראו לזה תקינות אנטומית או סתם עוד צעד של החברה האמריקאית לכיוון המאה העשרים ואחת, אבל הסט החדש של בובות ברבי כולל קרסוליים מתכווננים שמאפשרים למלכת הבובות לנעול, לראשונה, נעליים שטוחות.״

האם זו ידיעה צדדית או אולי סמן דרך לקידמה ובמיוחד סלילת דרך ואפשרות לשינוי עבור נשים?׳

יוזמת החקיקה היא ומי אישיקאווה שחקנית בת 32, שנאלצה לשנות קריירה לאחר שאולצה לעבוד 8 שעות ביום
בנעלי עקב.
אולם גורמים רמזו כי יהי קשה לחוקק חוק בנושא לפני שיחול שינוי תרבותי במגזר העסקי.
(עיתון הארץ, 5.6.19.)
מבחינת חלק מהנשים משמעות המצב היא הדרה מקצועית, שכן אלה שאינן רוצות לסבול מכאבים נאלצות
לוותר על השאיפות לעבוד במקומות שבהם מצופה מהן לעמוד על עקבים בלא הפסקה.
וזאת בשעה שגברים נעים בנעליים נוחות ושטוחות.
חוקרת בחירה במכון היפני למדיניות העבודה בטוקיו,
אומרת כי בהחלט אפשר לפרש את המצב הקיים כהטרדה מגדרית.

וכיוון מעודד -
ב2017 העבירו בפיליפינים ובקולומביה הבריטית שבקנדה חוקים האוסרים
על הנהלות חברות לכפות על העובדות נעילת נעלי עקב בשעות העבודה.
הדרך לשיוויון עוד ארוכה...

(עיתון הארץ, 5.6.19.)

תגובה לכתבה שפורסמה באתר מכבי

השגותי לגבי הכתבה שהתפרסמה במכבי

וההמלצות השזורות בה

לגבי הההנחה כאילו חייבים לנעול נעל בעלת עקב מוגבה:

נראה לי כי אף פעם לא באמת ׳חייבים׳ - זהו תכתיב אופנתי שצריך להמנע ממנו.
לתלמידי אמרתי שילכו לחתונות עם עקבים ויוותרו עליהן בשאר
ימות השנה.
האם נעליים מוגבהות על פלטפורמות עדיפות:
לא להבנתי כי עדיין כף הרגל עסוקה בלהתייצב עליהם במקום לבטא דריכה
שיש לה קשר והשענות על קרקע.

בהמשך הכתבה ממלצים כותבי הכתבה על נעלי אם בי טי שחלקן התחתון מעובה ומעוגל
ובהחלט מעודד שימוש בקרסול ובברכיים באופן קפיצי ורך יותר.
אולם סולית הנעל מעובה מאוד ועל כן יש תחושת ניתוק מן הקרקע.
 הנעל הזו ניסתה ומנסה לתת מענה לעובדה שפני השטח התישרו
בסלילת מדרכות ומרצפות והקרסול והברך לא באים לידי תנועה וריאנטית מספיק
בתנאי שטח כאלה.
מבנה פנים הנעל רחב ובעל מצע בעל אופי ׳חולי׳
מה שמאפשר תנועה בין האצבעות.

החיסרון בנעל מסוג זה:


קשר דריכה שבו יש חישה ומידע מן הקרקע נבלם בנעל כזו.
לכן אם עושים בה שימוש זה צריך להיות לפרק זמן קצר וכתרגול בלבד בתנאים בטוחים.

התייחסות לכתבה שהתפרסמה במכבי

השגותי לגבי הכתבה שהתפרסמה במכבי

וההמלצות השזורות בה

לגבי הההנחה כאילו חייבים לנעול נעל בעלת עקב מוגבה:

נראה לי כי אף פעם לא באמת ׳חייבים׳ - זהו תכתיב אופנתי שצריך להמנע ממנו.
לתלמידי אמרתי שילכו לחתונות עם עקבים ויוותרו עליהן בשאר
ימות השנה.
האם נעליים מוגבהות על פלטפורמות עדיפות:
לא להבנתי כי עדיין כף הרגל עסוקה בלהתייצב עליהם במקום לבטא דריכה
שיש לה קשר והשענות על קרקע.

בהמשך הכתבה ממלצים כותבי הכתבה על נעלי אם בי טי שחלקן התחתון מעובה ומעוגל
ובהחלט מעודד שימוש בקרסול ובברכיים באופן קפיצי ורך יותר.
אולם סולית הנעל מעובה מאוד ועל כן יש תחושת ניתוק מן הקרקע.
 הנעל הזו ניסתה ומנסה לתת מענה לעובדה שפני השטח התישרו
בסלילת מדרכות ומרצפות והקרסול והברך לא באים לידי תנועה וריאנטית מספיק
בתנאי שטח כאלה.
מבנה פנים הנעל רחב ובעל מצע בעל אופי ׳חולי׳
מה שמאפשר תנועה בין האצבעות.

החיסרון בנעל מסוג זה:


קשר דריכה שבו יש חישה ומידע מן הקרקע נבלם בנעל כזו.
לכן אם עושים בה שימוש זה צריך להיות לפרק זמן קצר וכתרגול בלבד בתנאים בטוחים.